
השיר : ימי בינימינה מילים : אהוד מנור ז"ל.
המטרה-
הילדים יבינו את משמעות המילה זיכרון.
הזיכרון הוא כלי שכלי משמעותי בשביל האדם. מאפשר לנו לאכסן ידע, לזכור דברים פשוטים כמו סדר יום, איך מבצעים סדר פעולות מסוים כמו רכיבה על אופניים, ומאפשר לנו גם לאכסן חוויות, דברים שאנחנו עוברים לאורך החיים ומשאירים בנו חותם.
הזיכרון בלי נפרד מאתנו, מלווה אותנו ומפגיש אותנו כל פעם עם תאי אכסון המידע שיש לנו. עם זיכרונות טובים , זכרונות פחות טובים. מאפשר לנו לחשוב, לקשור בין דברים שאנחנו נתקלים ביניהם מהיום לבין דברים שנתקלתי בהם בעבר, מאפשר יכולת ניתוח והתמודדות עם דברים.
יש לנו גם מקום לזיכרון למי שלא איתנו עוד, כדי לשמר את זכרונו פה אתנו בעולם.
פעילות מטרימה-
- בשבוע של יום הזכירון לשואה ולגבורה למדנו את השיר "חי "מאת אהוד מנור. הילדים הכירו את אהוד מנור הפזמונאי והכינו תעודת זהות קצרה שלו .
- לקראת שבוע זה, ביקשתי מהילדים לקרוא ולהאזין לשיר ימי בנימינה מאת אהוד מנור.
- הילדים הכינו תעודת זהות על אהוד מנור.
פתיחה לשיעור-
חיבור לשבועיים האלו בין יום הזיכרון לשואה וליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. להדגיש את המילה זיכרון בפני הילדים.
חיבור ליום הזיכרון:
יש כל מיני צורות לזיכרון של אנשים שכבר אינם. יש אנשים שבוחרים לזכור את יקיריהם על ידי תמונה, כתיבה של שיר או סיפור, או להקשיב לשיר שאהבו, טיול שמזכיר, לקרוא למישהו על שם. בתרבויות שונות יש דרכים שונות לשמור על זיכרון של מישהו.

הסרט מדבר על ילד שרוצה לנגן ולשיר ולא מרשים לו. אבל המסר של הסרט הוא על שמירת הזיכרון של מישהו שלא איתנו יותר. או אפילו מישהו שאנחנו לא מכירים יותר( כמו הסרט שצפינו של שמואל שילה שתיאר את המפגש שלו עם לוחמים). פעם הבאה אם תראו את הסרט קוקו תחשבו על הצורה שבה זוכרים שם את האנשים שכבר לא כאן.
הזיכרון בארץ ישראל-
בשבועיים אילו אנחנו זוכרים אנשים שלא אתנו עוד. השבוע יחול יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. זוכרים את האנשים שנהרגו כחיילים בעת השירות הצבאי.

הזיכרון של אותם אנשים שיקרים לנו הוא חלק בלי נפרד מאתנו. שימור הזכרון של מי שאינו עוד מאפשר לנו להתגעגע, להיות עצובים על לכתם , ולשמוח על הרגעים שכן היו.
ביום הזיכרון כל המדינה זוכרת יחד עם המשפחות שאיבדו את היקרים שלהם כששירתו בצבא.
ימי בנימינה- מילים: אהוד מנור
לחן: מתי כספי
מה קרה לילד שדיבר אל כוכבים
שהמתיק סודות עם סביונים ושחפים שספר כל נמש חרש ובחול נרדם - מה קרה לו יום אחד שקם ונעלם? ציור של ילדה מהכיתה-

אני רוצה לחזור אל הימים הכי יפים שלי הימים היחפים של בנימינה - כן, אני זוכר, הכל זרם לאט, השמש לא מיהר אנשים אמרו שלום, חבר היה חבר. "היורה ירד מחר הבט בלבנה" "איך היה יבול הענבים השנה?" "היכנסו הערב יש ריבה מתות גינה", "ובלילה תתכסו כי תהיה צינה." אני רוצה לחזור... ועכשיו אם יום או ליל, אם רע לי ואם טוב אין לי רגע זמן לשבת ולחשוב. לפעמים אני כמעט מדעתי יוצא כל ימי אני הולך לשם ולא מוצא. אני רוצה לחזור... מה קרה לילד שנרדם בחול החם שיום אחד, לפתע, קם ונעלם? אפשר לראות בשיר ימי בנימינה, איך אהוד מנור נזכר בתמונות מנוף ילדותו והעלה אותם על דף לכדי שיר.
בשיר ימי בנימינה- שאלות מנחות-
אהוד מנור כותב מתוך הזיכרון שלו? במה הוא ניזכר?
אהוד מנור בשיר מעלה את הזיכרונות שלו מהילדות, הוא מתגעגע לנוף ילדותו, ומתאר את מראה של בנימינה, את האנשים את האווירה.
אילו משפטים מתארים את האנשים במקום? איזו אווירה מתוארת בין השכנים?
מה בפזמון יכול ללמד אותנו על האנשים?
למה מתגעגע המשורר?
אהוד מנור משחזר בשיר את הילדות שלו במושבה בנימינה. כשקוראים את השיר אפשר להלך יחד עם אהוד מנור ברחובותיה של בנימינה , לראות את אותם האנשים שהוא מתאר, את החברות ביניהם, את עיסוקיהם, לצעוד איתו יחף על אספלט חם מהשמש.
המילים שאהוד כתב מעוררים אצלנו את החושים והדמיון. הגדולה בשיר הזה לדעתי, שכאשר אנחנו מאזינים לשיר אנחנו נזכרים ביחד עם אהוד בנוף ילדותו.
אהוד מנור כותב על זיכרונותיו מבנימינה. על הגעגועים להיותו ילד, לשיח שלו עם הטבע, להליכה ברחובות יחפים, לקרבה שהייתה בין האנשים. "כשחבר היה חבר", שהיו אומרים שלום.
"לימים הכי יפים".
אהוד מנור איבד את אחיו יהודה ויינר.
יהודה נהרג בשנת 1965 בתעלת סואץ שבסיני בפורט תאופיק. במהלך מלחמת ההתשה, בן 19 היה במותו.
בשיר יש נימה מסוימת של עצב, אהוד מנור איבד את אחיו במלחמה. העצב למשפחה שכולה, משפחה שאיבדה חייל בעת השירות הצבאי, הוא כאב ועצב שלא מרפה. ניתן לקרוא בין השורות את הגעגועים לילדות ולתקופה לפני מות אחיו.

אהוד מנור קרא לבנו על שם אחיו- יהודה .
שיעורים- להאזין יחד עם ההורים לשיר בן.
בן – ביצוע -נתנאלה
בהצלחה, תכתבו לי
orinshlapo

Comments